|
חדשות מעולמי בסוף העמוד
ת.ל.: 11 / 10 / 1941 ת.ז.: 021176656 מקום לידה: באקה אלגרבייה מצב משפחתי: נשוי + 5 כתובת: ת . ד 190 . באקה אל גרבייה - 30100 טלפון: + פקס 046381231 נייד 050 - 5473434 דואר אלקטרוני: : faruq_m@macam.ac.il אתר : http://faruqmawasi.com השכלה גבוהה: * סיימתי את לימודי היסודיים בכפר באקה ) 1955 ( , ואת לימודי התיכוניים בכפר טייבה שבמשולש (1959 ) . * המשכתי את לימודי האקדמיים באונ' בר – אילן החל משנת 1970 , וקבלתי תואר B .A במקצועות – ערבית וחנוך בשנת 1973 , * ותואר M.A בערבית בשנת 1976 ( הנושא : לשון שירתו של בדר אל – סיאב וזיקתה ללשון הערבית הקלאסית ) בהנחייתו של פרופ' ששון סומך . שם עבודת התיזה ושם המנחה : * הדיסרטציה של הדוקטורט ( שירת אסכולת אל – דיואן והשפעת הרומנטיקה האנגלית עליה ) הגשתי באונ' תל אביב , בהנחייתו של ד"ר מתי פלד . עקב כך הוענק לי תואר דוקטור בשנת 1989 . השתלמויות: * למדתי לקראת תעודת הוראה – לשון ערבית באונ' בר אילן . סיימתי את לימודי בשנת 1976 . ( קבלתי רשיון הוראה ע"ס תעודת ההוראה - 1976 ) מקצוע ההוראה במכללה: ערבית
תפקיד במכללה: :
יו"ר החוג ללשון הערבית ,
דרגה: מרצה בכיר א פרופסור (החל מיום 27/3/2011)
ספר השירים החדש. קרא כתבתו של פרופ' גד קינר, שפורסמה בגליון גג 22 /2010 עמ' -167 לחץ
"לשמוע אותך קורא את השירים זה כבר קונצרט לנפש" הזמרת טובה גרטנר "פארוק הבהיר לי שוב שהשפה הערבית בעצם מהותה היא שירה צרופה הזקוקה לאמן כמוהו" פר' גד קינר ברצוני להביע את שמחתי וגאוותי כאשר נודע לי שידידי הסופר והמשורר פארוק מואסי קבל דרגת פרופסור. . יצירותיו הרבות והאוטנטיות המאפיינת את עשייתו הראויה לשבח והנשענת על גישה אנושית מביאה לכולנו לכולנו גאווה . פרופסור פארוק מהווה עבור כל מחנך מודל לחיקוי בחריצות ביושרה ובהתעקשות על הגשמת עצמו דרך עמלו המתבטא ביצירותיו המופתיות . מאחל לו בריאות והמשך עשייה והצלחה.
בכבוד רב -
מפקח מחוז מרכז. בחיפוש אחר שירים עבריים ראה מאמרי ב "על צג שמאל" (לחץ)
תעסוקה וניסיון בהוראה: התחלתי עבודתי כמורה בשנת 1961 בכפרי עוספיה , ודי אל – קסב ובאקה עבדתי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים עד שנת 1995 . ( הייתי סגן מנהל בשנת 1983 ; מדריך לכתיבת עבודות לתלמידי תיכון ( 1994 ) מדריך לגננות לנושאי לשון ( 1999 ) . * עבדתי במכללות להכשרת מורים החל משנת 1991 כדלהלן : - מכללת אל- שריעה החל משנת 1990 -. - ..דיקן הסטודנטים במכללת אל – קאסמי (20022002 - 2006 ). - יו"ר המרכז ללשון ערבית במכללת אל – קאסמי ( 2002- 2005) . - יו"ר המחלקה ללשון וספרות ערבית במכללת אל – קאסמי (2006 - - מרצה במכללת גורדון ( 1993 – 2000 ) . - מרצה במכללה הערבית בחיפה ( 1998- 2005) . יוזמות ופעילויות: הוצאתי כחמישים ספרים בערבית - בתחומי השירה , הביקורת , והלשון . הספר שהוצאתי בעברית :
העצבונים שלא הובנו
: הוצאת אלשפק , כפר קרע , 1989 .
* פעיל בפרויקטים לשוניים שונים לקידום הלשון הערבית ( סגן יו"ר האקדמיה ללשון הערבית בישראל , וחבר ב פורומים שונים להכנת מדריכים למורה ( בתחומי לשון וספרות ) . * ערכתי כתבי עת ספרותיים / הייתי חבר מערכת ב ( משאויר , אל – ג'דיד ואל – ת'קאפה , מואקף, ג'אמעה ) , גג ( בטאון אגוד הסופרים בישראל ) . מג'מע (ביטאון אקדמיית אל קאסמי ללשון הערבית). אל
כתוצאה מהפעילות הספרותית הוענקו לי הפרסים :
- פרס משרד החינוך ( 1989 ) + ( 2005 ) - פרס סופר – מורה ( 1995 ) - פרס תופיק זיאד לחקר הספרות ( 2001 ) * - חבר בפרוייקט "אזרחות משותפת" לסגל מכללות המורים ובכירי משרד החינוך . * - חברות בועדות שונות לקדום החינוך הערבי החל משנת 1991 ועד היום (ת"ל ללשון ערבית . ……)* סגן יו"ר איגוד סופרים בישראל ( 2004 - ). * סגן יו"ר האקדמיה ללשון הערבית בישראל ( 2006 - 2007) - הסיום של תפקיד האקדמיה הראשונה בשנת 2008. * חבר האקדמיה ללשון הערבית ( ויו"ר " ועד המינוח" ) - החל משנת 2008. כנסים: כנסי סופרים ישראלים, פלסטינים, גרמנים בנושא: תפיסת השלום בספרות. speyer גרמניה 8-12 אוקטובר 1997. mainz 2002 2004 landau........ 2. כנס סופרים ומבקרים בעיר ארבד (אונ’ אלירמוק), הנושא: האסטרטגיה של הקבלה הספרותית. המחקר של מואסי: משמעות ה "צדק" - האמת בשירה, ארבד, ירדן 21.7.98 - 3.7.98 . 3. כנס מבקרים ספרותיים באונ’ פילדלפיה (ע"י רבת עמון) הנושא: מודרניזם ופוסט מודרניזם בספרות, המחקר של מואסי: שירת אלמאגוט ומדת המודרניזם בה, 5-7 דצמבר 1999. 4. כנס מבקרים ספרותיים באונ' הירדנית – רבת עמון 16-18 מאי 2001, המחקר של מואסי: קבלת הספרות, נתוח שירת פהד אבו ח'ד'רה. 5 - הכנס ה 11 בפילידלפיה שבירדן על תרבות הפחד ( 27-29/4/2006) הרצאתי על גלויי הפחד בשירת טאהא מחמד עלי . 6 - הכנס של המזרח החדש בבר אילן ( 8.5 .2006 ) בנושא האסלאם עבר והווה . הרצאתי על דמות היהודי בשירה הערבית בישראל . 7 - כנס סופרים ומבקרים בעיר ארבד (אונ’ אלירמוק), 14-5-2004 -הנושא: הבקורת במאה הבאה . המחקר של מואסי: ראייה עתידית לאור הבקורת של המאה העשרים " - ארבד, ירדן 8 - כנס סופרים ומבקרים בעיר ארבד (אונ’ אלירמוק) - 25 - 27 /7 /2006 -הנושא: שינויים בבקורת הערבית . המחקר של מואסי: עיון בטקסט - המלך החכם , ג'בראו " - 9 - כנס סופרים ומבקרים באונ’ פילדלפיה ( ירדן ) - 24 - 26 /4 /2007 -הנושא: " תרבות התדמית" . המחקר של מואסי: " תיאור הציורים בשירה הקלאסית " . 10 - כנס סופרים ומבקרים באונ’ אל- בתראא ( ירדן ) - 2 - 3 /5 /2007 -הנושא: " השפעת הביקורת המערבית על הביקורת הערבית" . המחקר של מואסי: " כיצד הושפעה שירתו של אל מאזני מהביקורת המערבית ? " 11- כנס " מפגשים בין – תרבותיים – ישראל 2007 " מכללת אורנים - 4 /6 /2007 -הנושא שלי: שירה ותרגום שירה " . ...... 14 – כנס " הספרות הפלסטינית בתפוצות " – אונ' בית לחם – 14-16 יוני 2007 , הנושא שלי : : " סימני הכנעניות ומשמעותה בשירת עז אלדין אל מנאצרה " . 15 – כנס על "הסופיזם בספרות " – אגודת הסופרים הירדנית ואונ' אל ירמוכ , 4-5/12/2007 הנושא שלי : הסופיות בשירתו של צלאח ע . אל צבור . 16 – כנס על "ספרות נשים פלסטיניות , " אונ' בית לחם – 6-7 יוני 2008 , הנושא שלי : " המחזה של עאידה נצר אללה והטרגדיה של האישה הערבית " 17 – כנס על " המעורבות בג'אנרים ספרותיים " , ארבד ( ירדן ) , 22-24 יולי 2008 : הנושא שלי " הספור הקצר מאד ומדת היותו שיר פרוזאי " . 18- כנס האקדמיה ללשון ערבית בנושא : " מחמוד דרויש ותרומתו לשירה הערבית ", 4 אוק' 2008. ההרצאה שלי : " שירו של מחמוד דרויש – לאמי – והאנטרקציה בלשון". 19- כנס אונ' אל נג'אח בנושא : " מחמוד דרויש אומן המלה " , 20 אוק' 2008. ההרצאה שלי : " שירו של מחמוד דרויש – לאמי – והאנטרקציה בלשון". 20- כנס על " האהבה והשנאה ", אונ' פילדלפיה ( ירדן , 27-29 אוק' 2008 . ההרצאה שלי : אהבת האב לבנו כפי שמתגלמת בשירו של אל סיאב ( מרחא גילאן) .
מרצה מבקר באונ' ליסיוס ( אנטוירב – בלגיה ( 3 מרץ – 9 מרץ – 2007 )
פרסומים: מבין הספרים ( 54 במספרם ) : 1. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ . ÕáÇÍ ÚÈÏ ÇáÕÈæÑ ÔÇÚÑÇð ãÌÏÏÇð. ÍíÝÇ : ÅÕÏÇÑ ÌÇãÚÉ ÍíÝÇ ¡ 1979 . מואסי, פארוק . צלאח עבד אלצבור כמשורר מחדש .חיפה : אונ' חיפה , 1979 . 2. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ. ÏÑÇÓÇÊ æÃÈÍÇË Ýí ÇáÃÏÈ ÇáÚÑÈí.ÏÇáíÉ ÇáßÑãá : ÏÇÑ ÂÓíÇ ¡ 1992 . מואסי, פארוק.. עיונים ומחקרים בספרות הערבית. . דאלית אל כרמל : דאר אסיא , 1992 . 3. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ . áÛÉ ÇáÔÚÑ ÚäÏ ÈÏÑ ÇáÓíÇÈ. ÇáÞÏÓ : ãØÈÚÉ ÇáÑÓÇáÉ ¡ 1993 . מואסי, פארוק . לשון שירתו של בדר אלסיאב . ירושלים : דפוס אל רסאלה , 1993. 4. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ . ÃÔÚÇÑ ÇáÏíæÇäííä. ÇáäÇÕÑÉ: ãØÈÚÉ ÇáäåÖÉ ¡ 1993 . מואסי, פארוק. שירת אנשי אל-דיואן. נצרת : דפוס אל נהדה , 1993 . 5. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ . åÏí ÇáäÌãÉ. ÇáäÇÕÑÉ: ÏÇÆÑÉ ÇáËÞÇÝÉ ÇáÚÑÈíÉ ¡ 2001 . מואסי, פארוק ( 2001 ) . הנחיית הכוכב, נצרת: משרד התרבות הערבית . 6 - ãæÇÓí ¡ ÝÇÑæÞ : ÊãÜÑÉ æÌãÜÜÑÉ ¡ ÈÇÞÉ ÇáÛÑÈíÉ : ãÑßÒ ÇááÛÉ ÇáÚÑÈíÉ ¡ 2005 . - מואסי, פארוק ( 2005 ) תמר וגחלת , באקה אל גרבייה : מרכז הלשון הערבית , 2005 . 7 - Studies In Modern Arabic Literature 2007 - Garant Antwerb- Apeldoorn , Belguim introduction by : prof. Smuel Moreh
נבצ' אל מחאר (דופק הקנוכית (עיונים בספרות הערבית). באקה אל גרבייה: אקדמית אל קאסמי ללשון הערבית, 2009.
מאמרים
ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ. "ÇáÅÔÇÑÇÊ Ýí ÔÚÑ ÇáÓíÇÈ". ãÔÇæíÑ. ÂÈ 1978 : Õ 8-12 . מואסי, פארוק. "סימבוליזם בשירת אלסיאב". משאויר. אוגסט 1978 :עמ' 8-12 . 6. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ. "ÇáÃÕÏÇÁ ÇáÞÑÂäíÉ Ýí ÔÚÑ ÇáÓíÇÈ". ÃÈÍÇË Ýí ÇááÛÉ æÇáÃÓáæÈ. ÊÍÑíÑ: ÓÇÓæä ÓæãíÎ: ÌÇãÚÉ Êá ÃÈíÈ ¡ 1980 : Õ 61-74 . מואסי, פארוק. "הדים מהקוראן בשירת אלסיאב". אבחאת' פי אללע'ה ואלאסלוב (מחקרים בלשון ובסטיליסטקה), עורך: ששון סומך: אונ' ת"א , 1980 : עמ' 61- 74 . 7. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ. "ÊÃËíÑ ÇáãÇÒäí Ýí ÇáÔÚÑ ÇáÚÑÈí æÇáÛÑÈí". ÇáßÑãá. (15) : ÌÇãÚÉ ÍíÝÇ ¡ 1984 : Õ 159-177 . מואסי, פארוק . "ההשפעה על אלמאזני משירת ערב ומשירת מערב". אלכרמל. (15 ) : אונ' חיפה . עמ' 159-177 . 8. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ. "ÓÍÈÇä æÎØÈÊå". ÌÇãÚÉ. (2) 1998 ¡ ÈÇÞÉ ÇáÛÑÈíÉ: ßáíÉ ÇáÔÑíÚÉ æÇáÏÑÇÓÇÊ ÇáÅÓáÇãíÉ áÅÚÏÇÏ ÇáãÚáãíä : Õ 44-66. מואסי, פארוק . "סחבאן והספרות הפרוזאית שלו". ג'אמעה. (2) 1998 , באקה אל גרבייה: מכללת השריעה ולימודי האיסלאם : עמ' 44-66. 9. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ. "ÅÔÇÑÇÊ ÇáÕÏÞ Ýí ÇáÞÕíÏÉ ÇáæÌÏÇäíÉ ßãÇ íÓÊÔÝåÇ ÇáÞÇÑÆ". ÌÇãÚÉ. (3)¡ ÈÇÞÉ ÇáÛÑÈíÉ: ßáíÉ ÇáÔÑíÚÉ æÇáÏÑÇÓÇÊ ÇáÅÓáÇãíÉ áÅÚÏÇÏ ÇáãÚáãíä ¡ 1999 : Õ 69-87 . מואסי, פארוק . "מדת האמת באלקצידה אלוגדאניה לפי מבט ראייתו של הקורא". ג'אמעה. (3) , 1999 . באקה אל גרבייה: מכללת השריעה ולימודי האיסלאם : עמ' 69-87 . 10. ãæÇÓí¡ ÝÇÑæÞ . "ÞÑÇÁÉ äÞÏíÉ áäÕ ÍÏíË". ÏÇÑäÇ ( ÚÏÏ 12 / 1999 ). ÍíÝÇ : ÇáßáíÉ ÇáÚÑÈíÉ ÇáÃßÇÏíãíÉ : Õ 43-51. מואסי, פארוק (1999 ) . "קריאה ביקורתית לטכקסט מודרני". דארנא 12 / 1999: עמ' 43-51. 11- " Ýí ÕÍÈÉ ãÍãÏ Úáí ÔãÓ ÇáÏíä " . ÇáÔÚÑÇÁ ( 25 / 2004 ) . ÑÇã Çááå : æÒÇÑÉ ÇáËÞÇÝÉ : Õ 677 – 690 . " עיון בשירתו של שמס – אל דין " . אל שעראא ( 25 / 2004 ) רבת עמון : משרד התרבות : עמ' 677 – 690 . 12 – " ÎØÇÈ ÇáæÇÍÏ ÈáÛÉ ÇáÇËäíä " . ÇáÖÜÜÜÇÏ ( 16 / 2004 ) . ÚãÇä : ÇáÌãÚíÉ ÇáËÞÇÝíÉ : Õ 28 – 40 . " הפניה ליחיד בלשון זוגי " . אל צ'אד ( 16 / 2004 ) . רבת עמון : עמותת התרבות : עמ' 28 – 40 . 13 – " ÎØÈÉ ÓÍÈÇä æÇÆá " . ÌÐæÑ . ( ÍÒíÑÇä 2002 ) . ÌÏÉ : äÇÏí ÌÏÉ ÇáËÞÇÝí : Õ 235 – 260 . " נאומו של סחבאן ואאל " . ג'ד'ור . ( יוני 2002 ) גדה : מועדון ג'דה הסעודית לתרבות : עמ' 235 – 260 . 14 - " ãÚäì ÇáÝÕÇÍÉ ..æáíÓÊ ÞÕÑðÇ Úáì ÞÑíÔ " . äÒæì . ( ÚÏÏ 39 / 2004 ) : ÚõÜãÇä : Õ 284 – 287 . " משמות צחות הלשון " . ניזוא ( 39 / 2004 ) עומאן : עמ' 284 – 287 . 15 - " ÞÕíÏÉ – ãä ÇáÃÚãÇÞ áßãÇá äÇÕÑ. ÌÇãÚÜÜÜÉ ( 7 / 2003 ) . ÈÇÞÉ ÇáÛÑÈíÉ : ßáíÉ ÇáÞÇÓãí : Õ 240 – 259 . " שיר – מן המעמקים של כמאל נאצר . ג'אמעה ( 7 / 2004 ) . באקה אל גרבייה : מכללת אל קאסמי : עמ' 240 – 259 . 16 – " ÇáÙÇåÑ æÇáãÖãÑ Ýí äÕ Çáãáß ÇáÍßíã " . ÌÇãÚÉ ( 8 / 2004 ) . ßáíÉ ÇáÞÇÓãí : Õ 313 – 326 . " הנגלה והנסתר בטכסט – המלך החכם " ג'אמעה ( 8 / 2004 ) . באקה אל גרבייה : מכללת אל קאסמי : עמ' 313 – 326 . 17 – " Arab Minority Speaks Irbiyya " Home and land ( ed.Meyer .H , &Klaus Wiederling ) Bernards Apsed : Frankfurt – 1997
שירים מובחרים טיפת הזיעה
רָאִיתִי אֶת טִפַּת הַזֵעָה נוֹטֶפֶת מִסַפֶּרֶת אֶת סִפּוּר הִסֵבֶל וְהַעָמָל אַחֲרֶיהָ נוֹטְפוֹת טִפָּה וְעוֹד אֲחֶרֶת וְהַמֵצַח מִתְכַּסֶה בָרָק
רָאִיתִי אוֹתָהּ מְרַקֶדֶת, מִפַתָּה אֶת הַתִקְוָה מִשְתַעֲשַעַת בַמַבָּט רָאִיתִי אוֹתָהּ שָרָה אֶת שִירוֹ שֶל הַיוֹצֵא לַמַאֲבָק עַל כְּבוֹד יוֹמוֹ עַל אַהֲבָתוֹ וְלַחְמוֹ יִנָּתֵן בְשֶפַע לְמַעַן אַרְצוֹ, לְמַעַן עַמּוֹ נוֹשֵא כֶּתֶר נְתִינָה וְעָמָל מִתְהַדֵּר בוֹ רָאִיתִי אוֹתוֹ מוֹחֶה אֶת טִפַּת הַזֵּעָה
טִפָּה חֲדָשָה נוֹטֶפֶת שוּב הַמֵצַח מִתְכַּסֶה בָרָק אדומה. אתגר- 2007, עמ' 144
1. מוּבָן וּזְמַן
הֵן אֶפְשָר שֶאֵלֵךְ לְעוֹלָמִי לְאַחַר רֶגַע לִפְנֵי גִּלּוּי אֱמֶת כָּלְשֶהִי בְּסִפְרִיָּתִי אוֹ מֵהַבְטָחוֹת שֶל מַכָּרַי אוּלָם בְּטוּחַנִי שֶחַיַּי נוֹשְאִים מוּבָן לַמַּשְמָעוּת עֲזִיבָתִי הִיא שִיבַת זְמַן שֶיָּבוֹא בְּעִתּוֹ עַל כַּנְפֵי הַקּוֹל.
2. נְבוּאָה
הֵן אֶפְשָר כִּי אֶקְרָא אֶת הַמָּצוּי הָאֶפְשָרִי וְכִי אֶשְמַח בְּמַה שֶּעוֹלֶה בְּמַחְשְבוֹתַי אוּלם בְּטוּחַנִי כִּי שָם בְּרִחוּק מָה מִמֶּנִּי יֵש הַמְּצַטֵּט מִלּוֹתַי.. הַקּוֹרֵא אוֹתִי מַלְבִּיש אוֹ מַקְנֶה לְמִלּוֹתַי לְבוּש הַמַּעֲשֶה הַנִּשְגָּב
כּוֵֹתב אוֹתִי – הִנּוֹ - שְלוֹמִי
כְּדֵי שֶנִּתְגַּלֶּה בְּנַחַל הַהִתְרוֹעֲעוּת הַמִּתְמַשֵּךְ בְּזִיקַת אֲצִילוּת אוֹדוֹת עַמִּי הַסַּבְלָן.
3. נְשִיקָתִי
יִתָּכֵן כִּי נָשַקְתְּ פֶּה אוֹ יוֹתֵר יִתָּכֵן?! .......... אֲבָל יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי פִּי הִגִּיש לָךְ רֵיחוֹת שֶל רֵיחָן מְעֹרָב בְּזַכּוּת שֶל טַלְלֵי עֲמָקִים סוֹדוֹת הַיַּעַר מַה דַּעְתֵּךְ?!
4. שִיחוֹת יָדִי
... וְיִתָּכֵן כִּי יָדִי רִחֲפָה בְּרַכּוּת וּבְמֶשִי רַךְ מְלֻוֶּה בְּחֹם שִיחוֹת יָדִי וּכְתִיבָתָה מְגַלִּים סוֹדוֹתָיו (הַשִּיחַ) אוּלָם, חָש אֲנִי, שֶהַקּוֹל עַל שְתִיקַת יָדִי זְמִירוֹת שֶמְּחַפְּשָן אֲנִי אוֹ שֶמְּחַפְּשוֹת אוֹתִי אַבִּיט אֶל עָל אֶל עוֹפוֹתָיו
5. גַּן הָעֵדֶן
וְהֵן אֶפְשָר כִּי הַשָּמַיִם שֶלָּך בַּמְּרוֹמִים מֵעַל דַּרְכִּי וְכִי שִפְתוֹת הַחֵן אֵינָן בּהֶשֵּג וְכִי עֲקִיבָתֵךְ אַחֲרַי מֵעַל לַחוֹמָה כִּשְתִיָּה לְחַיִּים אוּלָם אֲנִי.. זַכּוּת הַיַּיִן מֻתֶּרֶת שֶהֲרֵי גַּן הָעֵדֶן מֵעַל לַנְּהָרוֹת נֶאֱמַר - הֶאֱמַנְתִּי אַדְּרַבָּא, גַּן הָעֵדֶן הַזֶּה נְהַר חֵן עָרֵב וָזַךְ.
6. עוּגַת הַיּוֹם ... הַתַּנּוּר –הַדָּלוּק – אוֹפֶה עוּגָה שֶל שִיר מֵחֳמָרִים לְהַלָּן: תְּנוּעוֹת וּדְאָגָה מַסָּעוֹת מַבָּטִים וְזֵעָה אוּלָם, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי הָאוֹפֶה (הַמְּשוֹרֵר) מְעַרְבֵּב אוֹתָם בְּסֵבֶל מוֹזְגָם בְּרֵיח נוֹדֵף שֶל צֶבַע הַמַּיִם הַזַּכִּים מְעֹרָב בְּצֶבַע שְעַת הַדִּמְדוּמִים
7. אִמִּי
אִמִּי טָוְתָה אֶת חַיַּי בְּרֵיחוֹת הַדְּמָעוֹת הַמְּאִירוֹת הִיא כִּזְרִימַת מֵי הַנְּבִיעוֹת הַיַּמָּה לְבָנוֹת, גַּנִּים וּפֵרוֹת מַתְּנוֹתֶיהָ: אוֹצַר תְּפִלּוֹת תְּכוּנוֹתֶיהָ: גַּן נֶאֱמָנוּת וְאָז, מְרַחֶפֶת בְּעֶרְגָּה שְאֵלָתִי: אַיֵּנִי??!
הראי
התפלאו לשמוע !
שגורל מדינת ישראל חשוב לי – כך גם לערבים בישראל רובם ככולם - שאין לערער עליו , ודאגתי לשלומה של המדינה לא פחותה מדאגת כל יהודי .... אדגיש זאת , דווקא בימי לחימה שאינה ליגיטימית - למיטב ידיעתי - לחלוטין - אינה ליגיטימית כל עוד שמתאפשר המו"מ ; כל עוד שחילופי שבויים יביא את משפחותיהם של שני הצדדים לסיפוקם ההיומונוטרי ,ויפחית ולו במקצת מדרגת איבתם .... שאלתי בעיקר : מה תפסיד ישראל אם מחזירים שבויים ? ! האם המוחזקים הם בעלי כושר צבאי ויכולת אדירה של לוחמה שיש לשמור עליה בחזקתנו ? ישראל שחשוב לי שלומה לא פחות מכל אזרח חייבת לשנות כוון , ולחיות בשלום עם העמים הערביים והמוסלמים – חיים של כבוד וכבוד הזולת . חייבת לפתוח דף חדש באזור הסובב אותה , ובטוחני שיום יבוא והשלום ירחף על אפם וחמתם של כל מחרחרי המלחמה וסוחריה . גורל ישראל הנאורה – למרות הכל - חשוב לי עד מאד , ישראל זאת שממשלותיה - לצערי - לא עושות דיין למען שלום כן ואמיתי . הטילים והרקיטות שנפלו על חיפה והגליל לא היו מבחינים בין ערבי ליהודי , ומזה למדנו לקח מה , כי גורלנו אכן הוא משותף . אומר זאת ביודעי שאימרתי הינה צורמת אוזני הקיצוניים משני צדדי המיתרס .
בכל בוקר אני צופה בטלויזיה , ואני מקבל מנת כאב ראש וחוסר ישע כנגד הטפשות המתמשכת. הייתי ועודני מאמין שמלחמה זו אינה צודקת ... ולא יהיה לה פרי ; כי האיבה אינה קשורה באישיותו של מנהיג זה או אחר , ונצחון לא מגשימים ע"י החלשת צד זה או אחר , אלא יש לטפל בשורש הבעיה .....ובישראל ישנם חכמים שפויים שיודעים היטב כיצד להביא ברכת השלום לאזור , ויודעים כיצד לנהל שלומה של ישראל עם העם הפלסטיני בעיקר ( לב לבה של הבעייה ) , אבל למרבית הצער אמיצים אלה אינם בההנהגה .
התפלאו לשמוע כי אני עדיין אופטימי, וישראל בגדלותה תחיה בשלום ושלווה ושיתוף פעולה עם הערבים באזור - שיתוף שאורותיו יום יבוא וינצצו .
מי יתן ! פורסם ב ידיעות אחרונות ( אמצע חדרה . 4.8.2006 )
הארות / הערות
15/10/2006 קריאת השירים דלהלן בסוהו - איגוד
1 - מחמוד סופרים בישראל
אָהַב לְהַמְצִיא מַכְשִׁירִים זְעִירִים. סִפֵר רַבּוֹת עַל-אוֹדוֹתֵיהֶם לְרַבִּים. אֲפִילוּ רָשַׁם אוֹתָם בִּמְכוֹן הַתְּקָנִים. בְּבֵית מְלָאכָה גָּדוֹל
בָּלַע אוֹתו שֶׁנִּרְשַׁם בִּמְכוֹן הַמִּסְתּוֹרִין.
2. נוואף
תּוֹלַעַת סְפָרִים. מְלַוֶּה אוֹתִי לְכָל יָרִיד, אֲפִילוּ לַמְּרוֹמִים. מְקַטֵּר.... הוֹי, כַּמָּה הוּא מְקַטֵּר! וְתָמִיד מְנַתֵּחַ בְּדַרְכּוֹ הַשּׁוֹנָה אֶת הַדְּבָרִים. מִבְּלִי לוֹמַר להִתְרָאוֹת, וּבְעוֹדוֹ מְקַטֵּר שָׁקַע אֶל הַמַּעֲמָקִים, קָרְבַּן הַתּוֹׁלָעִים. עַצְמוֹתָיו בָּלוּ. אֲפִילוּ אוֹת אַחַת אֵינָה חֲרוּטָה עֲלֵיהֶם.
3 . חסן
אָהַב לְנַתֵּח אֵרוּעִים פּוֹלִיטִיִּים, בֹּקֶר בֹּקֶר הִקְפִּיד לְבַקֵּר בַּ country club הַבִּיט עֲמוּקוֹת בְּעֵינֵי הַיָּפוֹת. בֹּקֶר אֶחָד בָּהִיר נֶאֶטְמוּ אָזְנָיו וְלֹא שָׁמַע חֲדָשׁוֹת, נֶאֶטְמוּ עֵינָיו וְלֹא רָאוּ יָפוֹת, נֶאֱטַם גּוּפוֹ. וּבַ country club שַָׁאֲלוּ : לָמָּה חַסַן מְאַחֵר?
4. נימר
כָּל כָּךְ פָּעִיל הָיָה בִּבְנִיַּת רִקְמַת הַיְּחָסִים בֵּין שְׁנֵי הֶעָמִים. כָּל כָּךְ סִמְפָּטִי, אֶמְפָּטִי... וּבְשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט בָּנָה לו בַּיִת רָחָב, כֹּה רָחָב. אַךְ בְּמִפְגָשׁ לא סִמְפָּטִי כְּלָל, לְלֹא נְצִיגֵי שְׁנֵי הֶעָמִים הִתְאָרֵחַ בְּבַיִת צַר, ֹּכֹּה צַר בְּרִקְמַת הֶעָפָר.
5. אבראהים
מוֹרִי וְרַבִּי בַּהֲבָנַת זִקּוֹת וִיחָסִים (גַּם אָבִי, שְׁמוֹ אִבְּרָאהִים), אִישׁ הַמַּאֲבָק הַפּוֹלִיטִי כָּמָּה פְּעָמִים הָיִינוּ יַחַד בַּיַּעַר הָאָדֹם, בְּהַפְגָּנוֹת הַשְׂמׁאל. גַּם בְּכַמָּה טִיּוּלִים בְּרַחֲבֵי אַרְצֵנוּ. קָרָאתִי בְּאָזְנָיו שִׁירֵי כְּמִיהָה לְשָׁלוֹם, לְצֶדֶק, לְאַהֲבָה. דּוֹמֶה שֶׁהוּא מְטַיֵּל הַיּוֹם בִּיעָרוֹת מַעֲמַקִּים, הַכְּמֵהִים לְעוֹד אוֹרְחִים.
.6
ג'מאל כָּל כָּךְ אָהַב אֶת הַחַיִּים
אָכַל,
שָׁתָה, זָלַל,
זִלְזֵל
בַּאֲחֵרִים,
. בַּסּוֹף
הָיָה גָּם הוּא סִפּוּר
הערה :
אני ? האם גם אני אסע למעמקים ? אהיה כשיר כתוב על כנפי נירות עפים ??!!
גליון גג 13 - אוק' 2006
אחרי מותי, הכול יתנהל אחרת, ללא האיש האיכפתי והאחראי ראיון מדומיין ושירים
- האם אי פעם היית קרוב ליום מותך?
- כן, וזאת בתאונת דרכים בשנות השמונים הראשונות. סטיתי ממסלולי למדרכה, כי איש עיוור פנה במפתיע לחצות את הכביש. המכונית ושלמת. התהפכה פעמים אחדות אך המזל שיחק לי וצחק: נקלעתי בין המושב הקדמי לאחורי, והמקום הזה שמר עליי בצורה מ השיר שכתבתי לאחר מכן משקף את רגשותיי:
התחרות בין החיים למוות בְּדַרְכְּךָ סוּמָא סוּר מִדַּרְכּוֹ חִיּוּבִי חִיּוּבִי חִיּוּבִי כָּעֵת אֵינֶנִּי שְׁלִילִי הֲיִתָּכֵן שֶׁאֲאַבֵּד אֶת יֵשׁוּתִי?! עֲדַיִן אֲנִי חוֹשֵׁב – אֲנִי נִמְצָא Cogito טָא טָא טָא מַקְשִׁיב אֲנִי לְקוֹלוֹתַי לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מֻגְבָּל – (שֶׁיִּקְרֶה מָה שֶׁיִּקְרֶה... אֲנִי נֵיטְרָלִי) וָא וָא וָא בֵּין הֲבָרָה לַהֲבָרָה הֲיִתָּכֵן כִּי עָלַי גָּזַרְתָּ שֶׁאֵלֵךְ לְעוֹלָמִי בְּעוֹד שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי כֹּל רַע?!
לוּ הִבְחַנְתָּ בְּסִבָּה כָּלְשֶׁהִי לִנְדוּדֵי שֵׁנָה? וְלָמָּה הֵם לוֹעֲסִים אֶת הַיַּתְמוּת
אִמָּם טוֹבַעַת בְּיָם שֶׁל יָגוֹן ּ וּקְטַנִּים נֶחְמָדִים עוֹד מְסַפְּרִים כֵּיצַד כָּבָה הַנֵּר רוּחַ נָשְׁבָה לְבַל יָאִיר עוֹד אַט אַט עוֹדֶנִּי חוֹשֵׁב הַנֵּר הֵאִיר כְּשֶׁהוּא נִשְׂרַף
וְכָל חֶשְׁכַת עוֹלָמִים לֹא תְּכַבֵּהוּ חָלִילָה וְחָס לוֹ לוּ הַקַּו הַשָּׁחֹר הִקְדִּים בְּבוֹאוֹ הַנּוֹאֲמִים הָעֲצוּבִים הָיוּ מִתְחָרִים בְּאִמְרֵי מְלִיצָה מַעֲלִים אֶת הָרְצִינוּת שֶׁבְּקִרְבִּי וְגַם רֹחַב לִבִּי וְחַיֵּי לֵאוּת וּמְרִירוּת שֶׁסָּבַלְתִּי וְעוֹד תְּכוּנוֹת שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהֵם הִגְזִימוּ...
הָאֲנָשִׁים בְּהַלְוָיָה קְבוּצוֹת צוֹעֲדִים וְזִכְרוֹנוֹתֵיהֶם מְטַיְּלִים בְּקִרְבָּם זֶה נִזְכָּר בְּאֵרוּעַ מְסֻיָּם וּמְחַיֵּך זֶה נִזְכָּר בְּסִפּוּר, שִׁיר, דֵּעוֹת נוֹעֲזוֹת...
אוֹמֵר אֲנִי עַתָּה אֵין מָה לְהִתְגָּאוֹת אִם סוֹפוֹ שֶׁל כָּל חֶשְׁבּוֹן כָּפוּל בְּאֶפֶס אֲזַי חַיַּי וּמוֹתִי מִתְחָרִים בְּתַחֲרוּת וִירְטוּאָלִית.
- איזה מוות תאחל לעצמך?
- כתבתי על כך בשיר ארוך בשם "דיאלוג עם המוות" שמתוכו אתרגם כמה שורות: אוּלַי תְּחַבֵּב עָלֵינוּ אוֹתְךָ בְּלִיל שֶׁל אַהֲבָה בְּשִׁכְרוּת מַשְׁקָה בְּשִׁיר יָרֹק אוּלַי בְּאִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה יָרֵחַ עָנָף צֵל וְיַמָּה אוּלַי תְּחַבֵּב עָלֵינוּ אוֹתְךָ,
כְּדֵי שֶׁנִּרְכַּב בַּעֲגָלָה שֶׁלְּךָ זֹאת הַבָּאָה זֹאת הַמִּסְתּוֹרִית - הוֹי מַגִּישׁ הַמַּשְׁקֶה אוּלַי תְּחַבֵּב עָלֵינוּ אוֹתוֹ!
- האם המוות מפחיד אותך? מה מפחיד בו?
- מה שמפחיד במחלה, בכאב, ובמוות היותך לבד. באותו דיאלוג עם המוות סיימתי את השיר: כּוֹאֵב לִי שֶׁהַמֶּרְחָק הוֹלֵךְ וְקָרֵב תַּכְרִיכִים וְקֶבֶר, גְּוִיָּה וְקַדִּישׁ וְתַנְחוּמִים מִלִּים מִתְקָרְבוֹת מַסָּע לְבַדִּי מַסָּע לְבַדְּךָ לְבַד אֶסַּע לְבַד תִּסַּע לְבַדִּי לְבַדְּךָ פְּרָחִים רִיצַת בְּהֵמוֹת אֵימַת אִיּוּמִים.
- מי מבין הקרובים אליך מופיע במחשבותיך / חלומותיך - על המוות?
- השירים שכתבתי בגיליון 13 של גג ("הארות / הערות") ציינו את מכאובי לאחר מותם של חבריי לדרך, ולמען השלמת התמונה הפיוטית אציע לחזור אל הדימויים של המוות: המסע למעמקים, הניירות שעפים, המכונה הגדולה הטוחנת, האטימה ועוד. על אבי ועל אמי כתבתי שיר קינה. אבי מת בצורה דרמטית: כשיצא מהבית לבית החולים הוא פנה לשמים ואמר: רבונו של עולם או שתחזירני בריא ושלם, או - שלום שלום לביתי ולמשפחתי! דמעותינו זלגו. לפעמים זולגים כשנזכרים. כאבי היה לפני מות אמי – אמי החזקה זוחלת, מאבדת את זכרונותיה, מתפללת בצורה מוזרה. שאלתי הייתה – האם היא אם פארוק החזקה?!
- איך נראים לך העולם, הבית, האנשים הקרובים אליך – לאחר מותך?
- הכול יתנהל אחרת, ללא האיש האיכפתי והאחראי שדואג לכול, ואוהב את בני משפחתו ואת הבריות בכלל. באחד משיריי כתבתי: אֲבוֹי אָנוּ הוֹלְכִים לָמוּת לִפְנֵי שֶׁנִּחְיֶה אֶלֶף שָׁנָה
אבל מי יודע, אולי בנינו יפתיעו אותנו לאחר התרחקותנו...
- מה דעתך על האמונה בהישארות הנפש?
- אני חושב שזה רעיון מצוין. לפעמים אני שואל את עצמי: הכיצד ייתכן שכל מחשבותיו של אדם, שהכוח והרצון שלו ילך כך, סתם, לאבדון? כעשן הנרגילה שאני מעשן? כדאי לדמיין לעצמנו עולם יפה ועוד איך אצל המוסלמים – שבעים מבנות החן עם נהרות של יין ערב לכל שותה.
גג גליון 14 / 2006 .............................................................................................................................................................
חדשות
בימי 28-29 ספטמבר 2012 נערך במעלה החמשה מפגש ספרותי מטעם איגוד
הסופרים. ויערה בן דוד. בערב היה רב שיח פתוח בנושא "טראומה וחרדה קיומית"- בהנחיית גד קינר. דברו מספר סופרים על הנושא, ביניהם חיים נגיד, אביבה דורון, מיה בוג'ראנו וגבי ויסמן.
דברי מואסי עוררו הדים, וזאת בגין ההשקפה השונה, שרואה בספור
"האיום האירני" מעין הסחת דעת הקהל מהבעיה הפלסטינית, וכן מהמצב הכלכלי
בישראל.
ביום השני הנחה מואסי מושב "בתהליך הכתיבה" בו דיבר מואסי על שני ספריו
שהוא שקוע בהם,
.............................................................
ביוזמתה של אקדמית – אלקאסמי ללשון הערבית התארחו ביום 12/6/2012
במכללה כ 40 סופרים ערבים ויהודים שרובם הם חברי איגוד סופרים בישראל.
פרופ' פארוק מואסי- סגן יו"ר האיגוד הנחה את הכנס. מואסי ופרופ' גד
קינר- יו"ר האיגוד,
המשוררים קראו משיריהם הן בערבית והן בעברית. אחדים מהם דיברו על עמדות
......................................................................
4/5/2011 ביוזמתו של ראש המכללה ד"ר מחמד עיסאוי נערך מפגש חגיגי לכבוד המרצה פארוק מואסי שהוענקה לו בשעה טובה דרגת פרופסור. ד"ר עיסאוי שיבח את הפעילות הנמרצת של מואסי בתחומי המחקר והספרות, והזכיר שהוא היה ראשון בתחומים רבים, ובין היתר קבלתו לדרגה מכובדת זו ביוזמתה של המכללה, וציין כי ישנם מועמדים אחרים לקידום מבין סגל המכללה. המכללה הקדישה למואסי ספרים אחדים כאות לאהבתו לספרות הערבית ולספרות העברית כאחד. כמו כן הוצגה מצגת שהבליטה שלבים שונים מחיי מואסי. המשורר מואסי קרא שיר מיוחד שכתב לרגל האירוע, וציין בו את מלוא הערכתו למפעל האקדמאי באלקאסמי בהנהגתו הייחודית והשקדנית של ראש המכללה. עמיתיו של מואסי ד"ר יאסין כתאני, ד"ר עלי ג'בארין, ד"ר מרגלית זיו , ד"ר כאלד מחמוד וד"ר אחמד עאמר דיברו בקצרה על מואסי ועל תרומתו האקדמאית שהעריכו אותה במיוחד. לבסוף גב' זהייה גנאיים – ראש מדור מרצים – דיברה בשבחו של מוואסי וקיוותה "שרבים וטובים אחרים ילכו בדרכו האקדמית " .
המצגת -כנראה- הייתה מעניינת
הכנס השנתי השלישי של האיגוד הכללי של הסופרים בישראל
שישי-שבת, 22-23 באוקטובר
2010
במלון נוף גינוסר, שעל חוף הכינרת.
ה
הכנס, ארח כ-60 סופרים צעירים וותיקים, יהודים
וערבים, והתקיים זו השנה השלישית, וכלול מגוון מפגשים, סדנאות ומופעים,
למותר לציין שמואסי היה מאיר ומעיר לאחר כל שיר. המשוררים הביעו
מלוא ההערכה , וביקשו שמפגשים מעין אלה
מימין: משה גרנות, מיה בוג'ראנו, ישראל בר כוכב, חיים באר, פארוק מואסי, נעים עראידי ואשר רייך
.................................................................... מועדון הספרות של הנשיא הצדיע ללשון הערבית
נשיא
המדינה כינס ביום
28 אפריל 2010
פורום ספרות כהצדעה ובמחווה לספרות וליצירה הערבית בישראל. מאות אורחים
שוחרי ספרות גדשו את אולם בית הנשיא, ביניהם תלמידים מירכא ועוספייה,
מאום אל פאחם שבאו להאזין לנשיא המדינה, לסופר
בדברי מואסי הייתה דעה ששתי הלשונות הן אחת בעומקו של דבר, כשם ששתי
הדתות יש להן לרוב אותם סמלים ואותו דרך עבודה. הוא גם עמד על צורות
השפעה הדדיות.
הכנס של הסופרים הערביים והיהודים בגינוסר 2009
בשישבת
16-17 לאוקטובר 2010, התקיים בקיבוץ גינוסר, הכנס
השנתי
השני של חברי איגוד הסופרים. ביום הראשון נתקבצנו 5 פורומים של קריאה,
אחד מהם בהנחייתי, ולכל יוצר ניתנה הזדמנות לקרוא
משיריו בפומבי. ............................................................................................................................................................................... * קריאת שירים במרכז סרונטיס ב ת"א - על אנדלוסיה בהשתתפות פרופ' אביבה דורון והספרדי מונצ'ו איגלסיאס שיצגה אותו מנהלת המרכז . אביבה הנחתה את הערב הנהדר . קראתי שירי : קורדובה ואל - המברה . ( 15/3/2007 )
עם פרופ' דורון ומנהלת המרכז
20/5/07
באולם החזרות ב אופרה ( ת"א ) הסופרים : ישראל בר כוכב , יהודה אטלס ופארוק מואסי
העברית של שנות האלפיים הייתה הנושא של 'עיתון ספרותי חי 18' שהתקיים ביום ו' 18/5 באולם החזרות של האופרה הישראלית. היה זה הראשון בסדרת אירועים שתימשך במהלך כל השנה, פעמיים בחודש, בשיתוף עם האופרה הישראלית. באירוע השתתפו ד"ר פארוק מואסי, סגן יו"ר איגוד כללי של סופרים בישראל, שדיבר על העברית והערבית של ערביי ישראל. הוא קרא לשפה זו בשם: 'עֶרבית' והביא שלל דוגמאות משעשעות, המוכיחות כי העברית חדרה לשפת היומיום של תושבי ישראל הערבים. (בין הדוגמאות: 'בסדר', 'מיץ', 'עדכון' ועוד). הסופר יהודה אטלס דיבר על הסלנג שבפי הילדים ועל הניכור שהוא חש כלפיו, וסיפר שילדותו עברה עליו בסביבה לשונית אחרת. המשוררת אירנה ויסוצקי, יוצאת ברה"מ לשעבר, הגדירה את העברית בפי העולים 'עברית של הישרדות'. פרופ' יהודה שיינפלד, מבי"ח שיבא, דיבר על העברית של הרופאים היום, שהולכת ונעשית מובנת לקהל הרחב. ויעקב פרוינט מקול ישראל, שהפליא בחידודי לשון. כאתנחתא מוסיקלית הופיעו צמד זמרים של האופרה הישראלית, שהדגימו את הקושי בתרגום הליברטי של האופרה לעברית, באמצעות אריות מתוך 'חליל הקסם' בתרגומו של דוד זבה. " אנו מקווים כי שיתוף הפעולה בינינו, שהתאפשר הודות לרצון הטוב של מנהלת האופרה הישראלית, הגב' חנה מוניץ, יתרחב בעתיד" אמר ד"ר חיים נגיד, יו"ר איגוד הסופרים.
בביתי בבאקה ( וביום 18 מאי 2007 ) היתה ישיבת עבודה , שהשתתף בה יו"ר האיגוד של סופרים בישראל ד"ר חחים נגיד ואני ( סגן היו"ר ) . השיחה דנה בתקציבים המזעריים שהם מנת חלקו של האיגוד - רק בהיותו כולל בין חבריו סופרים ערביים.
השר מג'אדלה הביע נכונותו לתמוך . ( מג'אדלה לידיעת המעונינים הינו תלמיד שלי בנוסף להיותו שכן וידיד ).
ערב המאגיה אובות ורפאים ביום 31/5/2007 היה ערב מאגיה באולם החזרות של האופרה . היו קטעיםמתוך הדיבוק - אופרה בביצוע יהלי תורן . פרופ' זיוה שמיר דברה על המאגיה של המלה בשירת ביאליק ואלתרמן . דברתי אני על סמבולים מאגיים בשירה הערבית . השתתפו גם דני הורוביץ , ורדה גינוסר וחיים נגיד . הערב היה מאלף .
ביום 4 ביוני 2007 השתתפתי בכנס שערכה המכללה . במושב השלישי שהנחה אותו ד"ר בסיליוס בוארדי השתתפנו אני וד"ר חנה עמית כוכבי בהרצאות . חנה דיברה על תרגום שירה ערבית ( קלאסית ומודרנית ) לעברית כמפגש בין תרבותי . הרצאתי היתה על שירה ותרגום שירה , ועל שתי הגישות בתרגום ( Source Oriented Approach , Target Oriented Approach ). בסוף קראתי דוגמאות מתרגומי לשירת דליה רביקוביץ .
תרגום הספרות מעברית לערבית ולהפך : משמעות ומודעות
הרצאתי במכללת אורנים :
התרגום מטבעו מוביל להבנת האחר , וכשאני מכיר ומוקיר את האחר אהיה סובלני ומקבל ...ואם לא אקבל אותו - לפחות אבין אותו ...או אנסה להבין אותו . התרגום פעולה המוניסטית – אתית במהותה , כיוון שהיא לא מתמקדת בשאלה – איזהו שיר או ספור שקרי או אמיתי , אלא מבקשים לקיים דיאלוג מפויס בין נרטיבים ספרותיים
ניסיתי להעלות התהליך הספרותי בקרב היוצרים הערביים והיהודים , הן בפרוזה והן בשירה ;ולבחון מהן הסגנונות המועלים בספרותם . לאור ראיה זאת , ניסיתי לתרגמם . בתרגומים אלה ובתרגומים מקבילים ניצור הכרות מחודשת , ונמשיך הדיאלוג בנושאים הקשורים לבעיות החברתיות והפוליטיות , כמו – כן נלמד מהם דרכי ההבעה של האחר , ואולי לא פחות כמה אנו קרובים במאפיינים לשוניים וצורות הבעה .
עצם הרצון לתרגם מתגלמת בו מודעות עצמית לחלקיות האמת שמיוצגת בלשון האחרת .
ההכרה בקיומם של נרטיבים שונים כהוויה אנושית קיומית היא גם ערך ספרותי , מפני שהיא מכוונת את תהליך הספרות משאלת הייחודיות שלנו לשאלות אנושיות יותר ...
אשרי אדם מצא חוכמה ואדם יפיק תבונה כי תבונה יקרה מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה ...דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום ( משלי ג 17 )
בתרגום הספרות פורקים אנו נוסחאות של התעלמות / התבדלות מהאחר ....
מי יכול להכחיש שעיצוב הערכים בא מערכיהם של האחרים ... בידענו שהלשון היא כלי של תקשורת אנו ערים לחשיבות של בניית קשר עם דובר הלשון הזולת , כמו כן ערים לצורה ההוליסטית של הלשונות שתכליתן היא יצירת קומוניקציה ...ואולי זאת הסיבה העיקרית שאני אישית נכנסתי לעולם הזה הרווי היכרות והחובק עולמות אחרים והתנסויות אחרים .. מה יפה החיבוק הזה בשעת התבוללות / מיזוג של תרבויות שונות .....
התרגום הינו גשר שעוברים דרכו כל אלה העיקריים והעקרוניים בתהליך התרבות ( האקיולרציה ). בתרגום נוצרה היצירה , במשמעות של דיוק התרגום תוך כדי אובייקטיביות , זאת בשל מכלול הידע של המתרגם - בתרבות , מורשת ,ובתולדות העם אשר הוא מתרגם את לשונו . כל אימת שהגשר התרבותי בנוי וחזק - ע"י חומרים של אוצר המילים והידע של מורשת העמים לעומקה אז המוהל שבעץ התרגומי יזרום כיאות . והתרגום יהיה מדויק . המתרגם אינו ניטרלי במלאכתו , כי בזכות ידיעתו ומודעותו לצללי המונחים והביטויים יכול לתרום רבות ולהשליך אורות על הלשון – הן מבחינת הזמן והן מבחינת המקום . תרגומים הם פעמים רבות מחולל תרבותי, למשל יש משורר צרפתי שתורגם להונגרית וכנראה שהתרגום היה משובח יותר מהמקור, דבר שגרם לפריחה של השירה בהונגריה. תרגומי מופת של שלונסקי ואלתרמן למיטב המחזות של שייקספיר ומולייר לעברית עודדו את פריחת המחזאות הישראלית. מרתין לותר תרגם את התנ"ך מלטינית לגרמנית ו (בין היתר) גרם לתחיית השפה הגרמנית.
פורסם באתר אורנים -
לזכרו של גד יעקבי ז"ל פורסם באתר אמיגו ובעתון האלקטרוני 2 של אגוד סופרים ספט' 2007
התרשמתי
עמוקות מהשקט הנפשי שהקרינו פניו, מעקביותו ומדרך הקשבתו. כששאל אותי
ד"ר חיים נגיד, יושב ראש איגוד סופרים בישראל, מה דעתי על הצטרפותו
לאיגוד, הגבתי בלי היסוס "גד הוא נכס שירי וספרותי. הכרתי עוד בהיותו
שר . ברוך יהיה בבואו. " יהי זכרך ברוך.
פנים חדשות באיגוד הסופרים 19/9/2007 47 סופרים ומשוררים התקבלו מראשית השנה כחברים באיגוד הסופרים הכללי. רבים מהם – סופרים צעירים, שפרסמו רומאן, או ספר סיפורים או ספר שירים אחד לפחות, וגם – אישים ידועים שהחלו בקריירה חדשה לאחר שהגיעו לשיאם בתחום התמחותם, ביניהם – פרופ' אמנון רובינשטיין, שר המשפטים ושר החינוך לשעבר, שהוציא לאור בשנים האחרונות ארבעה ספרי פרוזה, וכן עו"ד אביגדור פלדמן, פרקליט בכיר שהגיש פעמים רבות עתירות לבג"ץ מטעם ארגוני זכויות אדם ונמנה עם מקימי "בצלם. עוד בין המצטרפים ד"ר עידית פוזנר, רופאה, נוירולוגית ילדים, מנהלת מכון להתפתחות הילד בנתניה, שפרסמה ספר פרוזה ראשון ,האישה של הוגו", וכן הפסיכולוגית ד"ר אריאל להמן. כמחציתם התאספו במכללת סמינר לוינסקי, שם פועל המרכז ליצירה ולתרבות ישראל, בראשותה של פרופ' אביבה דורון, והחל באחרונה לערוך אירועים לציבור הרחב בשיתוף עם איגוד הסופרים. את פניהם של הסופרים החדשים קיבלו יו"ר האיגוד ד"ר חיים נגיד וסגן יו"ר האיגוד ד"ר פארוק מואסי - המשורר שקרא שירים אחדים מפרי עטו .
"למה נישאר מחרחרי מלחמה!?" לד"ר גיא בכור שלום! מעיין אני בכמה ממאמריך, ומבחין במידת הפסימיות שלך ושל אלה שאתה מוצא הדים חיוביים אצלם – כאילו המלחמה, כל מלחמה, פותרת בעיה. בישראל קיימת נטייה לפתור בעיה דרך יצירת בעיה חדשה, וכך הלאה והלאה, ושוב הארץ מדממת. השמאל הישראלי הולך ומצטמצם, והימין ממשיך ביהירותו ובהתעלמותו מזכויות העם הפלסטיני מסביבו ומבשלים את עצמם במרק שלהם... חשוב קמעא בכיוון אחר, ותראה את הדברים בצורה אחרת – צורה של כבוד וכיבוד לכל עמי האזור, וזכור התקופה שבה הפלסטינים ברצועה ובגדה היו מארחים טובים לישראלים שבאו אליהם ברבבותיהם, והפלסטיים במקביל טיילו בארץ ועבדו כאוות נפשם. עצתי לך לא לחטט בהיסטוריה שאתה משנן בדרך קריאתך, וחשוב על האחרים, שהם גם פקחים, ושיש להם היסטוריה של סבל נורא, של מוות יומיומי, ועל הטרגדיה שמתמשכת (גם על איומי הקסאמים שאתה במקומך רחוק מהם). כי במלחמה אין צד מרוויח. מי ייתן וניחון באנשים אחראים יותר, וחושבים על שלום אמיתי – שלום של הכרה בזכויות ולא של היכנעות צד לצד אחד. ד"ר בכור, כואב לי מצבנו, ורואה אני שממשלות ישראל מנסות תמיד להרוויח זמן ולא להתמקד ביסוד ובעיקר. ולא לפתור מאומה לא בבעיות חוץ ולא בעיות פנים. ואם אלוהינו הוא אחד ולשונותינו, ונביאינו, ורבים ממנהגינו כל כך הם זהים, למה נישאר מחרחרי מלחמה!? למה לא נדבר בלשון אחרת? ד"ר פארוק מואסי פורסם בגיליון " חדשות בן עזר - 303 27/12/07
שי שיח סופרים – לקראת שיח בין תרבותי
מאת
: מג'ד צרצור
שיח הסופרים היה ביום 14 פב' 2008 בין שני הסופרים הידועים : א.ב . יהושע ו ד"ר פארוק מואסי , באולם הישיבות בבניין משרד החינוך בת"א , בנוכחותם של צוות המנהלים באזור המרכז – שכלל מנהלים יהודים וערביים, ובהשתתפותה הפעילה של ד"ר סולי נתן , שבירכה את המפגש, והודתה את " האגף למען קידום המורה " על היוזמה הברוכה. מר טארק אבו חג'לה וגב' מזנה טיבי גם הם דיברו לטובת הדיאלוג בין שני העמים בארץ , ועודדו את הרעיון . הסופר יהושע סקר את דמותו של הערבי בישראל כפי שהתגלמה בספריו , וכיצד עברה הדמות שינויים במבנהו של כל רומן . ד"ר מואסי דיבר על ספריו , שיריו ופעילותו החינוכית והספרותית , כמו – כן סקר את דמותו של היהודי בשירה הערבית בישראל . שני הסופרים השיבו על כמה שאלות שהועלו .
סוף-שבוע בקיבוץ מעלה החמישה
חוויה ספרותית בלתי נשכחת
בסוף השבוע האחרון מיום שישי ה- 10 באוקטובר ועד צאת השבת למחרת נפשו כ- 80 מחברי האיגוד בלוויית בני/בנות הזוג בקיבוץ מעלה החמישה. ד"ר נגיד בירך אותי לרגל יום הולדתי, דבר שעורר מחיאת כפיים וברכות.
הייתה זו הזדמנות נדירה למפגש אישי ובלתי-אמצעי של משוררים, פרוזאיקנים, עיתונאים ובני/בנות זוגם/ן.
לאחר מכן התנהל רב שיח שהיה פתוח לכל החברים על הנושא: הלשון המדוברת ולשון הספרות בהנחייתו הרבגונית והמפרגנת של: פרופ' גד קינר
השתתפו בו חיים גורי, חיים באר, פרופ' זיוה שמיר, פרופ' אביבה דורון, ד"ר חיים נגיד, פרופ' ששון סומך, ד"ר פארוק מואסי, ד"ר ידידיה יצחקי, ד"ר חדוה רבינזון בכרך וד"ר חלי אברהם איתן והמשוררת מאיה בז'ראנו. על הרצאתי היו תגובות מעודדות רבות. למחרת, בשבת בבוקר נערכו 4 פורומים של קריאת שירה ופרוזה, שפעלו במקביל, בהנחייתם של המשוררים אורי פרידמן , פסח מיילין , עדינה מור-חיים וישראל בר כוכב. הקראתי שירים אחדים מיצירתי, ובין היתר שירי על אשתי שתרגמתי אותו תרגום סימולטני. עפאף הייתה מרוצה מאד, וזכיתי ממנה בנשיקה.
בסדנה ניתנה בימה חופשית ליוצרים לקרוא מיצירותיהם ולספר על מקורות הכתיבה שלהם. הצהריים נערכו חמש סדנאות שהתקיימו במקביל :
סדנה תרגום הדדי בהנחיית ד"ר פארוק מואסי. בסדנה נידונו הקשיים שבהעברת תכנים משפה אחת לאחרת, והדרכים השונות ולפעמים המשונות לפתרונן.
סדנה לקריאת שירים בציבור, בהנחייתה של אהובה יובל שנתנה למשוררים שהשתתפו בה כלים לקריאת שירה בפתיחות ותוך יצירת קשר חי עם השומע.
סדנה חווייתית שנושאה היה – איך לעורר את המוזה? בהנחיית ברכה רוזנפלד, שבה ערכו המשתתפים תרגילים מקוריים אחדים, ואחר כך כתבו יצירות, או החלו בכתיבתן, ולקחו את כתבי היד אתם הביתה להמשיך שם בכתיבה.
וגם סרט תיעודי היה באירוע, סרטה של המשוררת מרגלית מתתיהו על טולידו .
וכן סדנה על גבולות החשיפה של המשורר בהנחיית פרופ' קרן אלקלעי-גוט ושולמית חווה הלוי.
מצורפת כתובת לכל מי שרוצה להתבונן בתמונות האירוע:
http://picasaweb.google.com/haimn11/PixMaaleHahamisha02?authkey=9VtXDdQV0iE |
|
|
